החלטה בתיק בש"א 10005/08

השופט ישעיהו שנלר - אב"ד:

1.         בפניי בקשה שהגישה המערערת (להלן - המבקשת) ביום 15.5.08, להארכת המועד לרישום שעבוד/משכנתא על זכויותיה בבית מגוריה, בהתאם לפסק דין שניתן בהסכמת הצדדים ביום 22.12.05 (להלן - פסק הדין). כך גם עותרת המבקשת בבקשתה, להאריך ביום אחד את המועד לתשלום הסכום החודשי בסך 1,000 ש"ח, שנקבע בפסק הדין, זאת בהתייחס לתשלום בחודש ביוני 2007 - אשר אין חולק כי מאז שולם למשיב.

הרקע וההליכים:

2.         ביום 16.12.04 הגישה המבקשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב, אשר דחה את בקשת הרשות להתגונן שהגישה כנגד תביעת המשיב, וחייב אותה לשלם למשיב סך של 445,065 ש"ח בתוספת ריבית, על יסוד פרשת התביעה שהגיש המשיב בסדר דין מקוצר. כמו כן חויבה המבקשת לשלם למשיב הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד (להלן - פסק דין בית משפט קמא).

3.         בדיון בפני כב' השופטת גרסטל (כתוארה דאז), ביום 22.12.05, הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסדר, לפיו יבוטל פסק דין בית משפט קמא, תינתן למבקשת רשות להגן כשתצהירה ישמש ככתב הגנה ללא אפשרות לתוספת טענות (למעט תוספת ראיה של פסק דין שניתן בבית המשפט בירושלים), " ...והכל בכפוף לאמור להלן:

א. הפקדון יועבר לאלתר לידי המשיב.

ב. המערערת תשלם למשיב תשלומים חודשיים ורצופים של 1,000 ש"ח לחודש צמוד למדד החל מ-20.1.06 ובכל 20 בחודש.

ג. המערערת מצהירה כי זכויותיה בבית ברח' הזמיר 20 מבשרת נקיות מכל זכות, עיקול, שעבוד, למעט שעבוד ועיקול למשיב.

המערערת תשעבד את חלקה בבית לטובת המשיב להבטחת ביצוע פסק-דין , ככל שיינתן בתביעה נושא הערעור. לצורך כך תחתום המערערת על כל מסמך שיידרש.

ד. אי פרעון אחד או יותר מהתשלומים במועד יעמיד לפרעון מיידי את מלוא סכום פסק הדין בניכוי כל סכום ששולם על החשבון, אולם איחור של עד 7 ימים לא יהווה הפרה...המשיב יהיה רשאי במקרה של הפרה, להמשיך לנקוט הליכי הוצל"פ ומימוש.

ה. עם מתן פסק דין ואם תדחה התביעה, כולה או חלקה, יחזיר המשיב למערערת לאלתר כל סכום ששולם ביתר...ויבוטל השעבוד שיירשם, כאמור, בסעיף ג' לעיל..." (להלן - הסכמת הצדדים).

הסכמת הצדדים, קיבלה תוקף של פסק דין.

4.         אין חולק כי המבקשת לא מילאה אחר התחייבותה בפסק הדין, לשעבד את חלקה בבית, כשביום 17.7.07, כשנה וחצי לאחר מתן פסק הדין, פנה המשיב לבית משפט השלום בבקשה להורות על מחיקת כתב הגנתה של המבקשת ועל "חידוש" פסק דין בית משפט קמא, בשל הפרת התחייבותה למלא אחר פסק הדין (להלן - בקשת המחיקה). לאחר שנתקבלה תגובתה של המבקשת לבקשה, קבע בית משפט השלום בהחלטתו מיום 23.12.07, בין היתר:

" הסמכות להאריך את המועדים שנקבעו בפסק הדין המוסכם היא לבית המשפט שנתן את פסק הדין...קרי לבית המשפט המחוזי. לכן, על מנת שהנתבעת תוכל לנסות למנוע את מחיקת הגנתה, אני דוחה את הדיון בבקשה זו לתקופה של מספר חודשים וזאת כדי שבמהלך אותה תקופה תוכל הנתבעת לפנות לבית המשפט שלערעור לעניין הארכת המועדים שנקבעו בפסק הדין המוסכם. לא תתקבל הסכמת בית המשפט המחוזי להארכת המועד, תתקבל בקשת הבנק נשוא החלטה זו..." (להלן - החלטת הביניים).

ביום 28.2.08 הגיש המשיב לבית משפט השלום בקשה ליתן החלטה בבקשת המחיקה, לאחר שהמבקשת לא פנתה לבית המשפט המחוזי, בהתאם להחלטת הביניים. 

5.         כאמור, רק ביום 15.5.08, הגישה המבקשת את הבקשה דנן, לבית משפט זה.

טרם שהתבקשו התגובה והתשובה בבקשה, ניתנה ביום 19.5.08 החלטתו של בית משפט השלום, לפיה, בין היתר:

" ביום 23.12.07 ניתנה על ידי החלטה לפיה איפשרתי לנתבעת...לבצע פעולות מסוימות בתוך תקופה זמן, כפי הקבוע באותה החלטה, על מנת שתוכל למנוע קבלת בקשת הבנק התובע לחידושו של פסק הדין המקורי...הנתבעת לא ביצעה את האמור בהחלטת דצמבר...לאור האמור לעיל, אני מקבל את עתירת הבנק, קובע שפסק הדין המקורי יועמד על מכונו".

6.         הנה כי כן, מעת שבינתיים ניתנה ההחלטה על-ידי בית משפט קמא, שמשמעותה כי פסק דין בית משפט קמא שריר וקיים, הפכה בקשתה דנן של המבקשת לאקדמית בלבד, ודי בכך לדחות את בקשתה. מעת שניתנה החלטת בית משפט קמא, גם העתרות לבקשה, לא תעלה ולא תוריד.